לכן, כיום ההתייחסות הרפואית אל מחלת האיידס היא כאל מחלה כרונית ולא סופנית. החולים נשארים בחיים, אבל החיים הללו עדיין גדושים בתופעות לוואי הנובעות מקוקטייל התרופות שניתן להם. בתוך כל זה, הדבר הקשה ביותר עבור רבים מהם הוא ההתמודדות עם הסטיגמה שדבקה בהם כבר לפני 30 שנה ועדיין לא נעלמה. לסטיגמה זו יש יכולת השפעה קשה ביותר – לפעמים לא פחותה מתופעות הלוואי של התרופות. אמנם יש שינוי הדרגתי ופחות ופחות אנשים חוששים לחשוף את עובדת היותם נשאים – אך רבים עדיין לא מספרים, ומשקיעים אנרגיה רבה בשמירה על סודם, מה שמעורר בהם לא פעם רגשות של בדידות, עצב, כעס, יאוש ומועקה. תחושות אלו משפיעות גם פיזית על גופם, וגורמות לכאבים ולהפרעות בחיי היום יום שלהם.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולספר קצת על הצד שלי בתור מטפלת ברפלקסולוגיה, שנפגשה עם העולם הזה – זאת כיוון שאני חושבת שלמרות ההתקדמות בטיפול בנשאי HIV, עדיין יש הרבה פחד, דעות מוטעות וניכור בחברה שלנו כלפי חולי איידס ואלו שנדבקו בנגיף ה-HIV. המפגש המקצועי והאישי שלי עם נשאים מלמד אותי רבות, ומרגש אותי כל פעם מחדש. בסופו של דבר מדובר באנשים שלרוב נסתרים מהחברה כתוצאה מבושה, ומתמודדים בגבורה עם מחלה קשה וסטיגמה נוראית.
מדהים אותי להיווכח איך הטיפול הרפלקסולוגי מרגיע באופן מיידי וגורם לתחושת יציבות ואיזון. אחת לכמה חודשים המטופלים עושים בדיקות דם בשביל לגלות מה העומס הנגיפי (בדיקה המודדת את כמות נגיף ה-HIV בדם) ולבחון את מצבה של מערכת החיסון, ומעודד אותי לראות שיש שיפור במצב מערכת החיסון ושהעומס הנגיפי אפסי (כלומר המטופל לא מדבק). לאורך זמן אני רואה שיפור בתופעות הלוואי השונות שהמטופלים סובלים מהן – אם זה כאבי בטן, כאבי ראש, חולשה ועוד. בנוסף, אני שמחה לגלות שהטיפול בפרחי באך עוזר להם להתמודד בקלות רבה יותר עם ההסתרה, הבדידות והתחושות הקשות שהם חווים מדי יום.
בימים אלו הוועד למלחמה באיידס פועל יחד עם עמותת “האור הנשי” להרחבת פרויקט הרפואה המשלימה. אני ממליצה בחום למטפלים לקחת חלק בפרויקט הנפלא והחשוב הזה, כדי שנשאים נוספים יוכלו לקבל את התמיכה שהם מבקשים וזקוקים לה.
לייעוץ, הכוונה והפנייה למטפלים המשתתפים בתכנית – אתם מוזמנים לפנות ישירות להדס מזור-רם, 054-4941401, או ליצור קשר עם משרדי הוועד למלחמה באיידס: 03-5613000
הטיפולים ניתנים תמורת תשלום סמלי ובהתאם ליכולת.